פסק-דין בתיק ת"ק 004088/02

1.         התובע, צבעי במקצועו הגיש תביעה נגד הנתבעת, חברה בע"מ שעיסוקה שיווק צבעים בגין צבע פגום שנמכר לו לטענתו, ובו השתמש לביצוע צביעת אולם שהוזמנה ממנו. לטענת התובע, הוזמנה ממנו ביום 10/8/01 צביעת מחצית תחתונה של אולם היכל המוסיקה ביפו, בשטח של כ- 150 מ"ר. ההיכל שכלל שיטחו 250 מ"ר, היה צבוע בצבע כחול. התובע, שהינו צבעי מקצועי משך כ-20 שנה, בדק את הצבע הקיים בהיכל באמצעות "מניפה" מסופקת ע"י הנתבעת, ומצא שהצבע הקיים של הקיר בהיכל (במצבו כפי שהוא, לאחר חלוף הזמן בו בוצעה הצביעה הקודמת) זהה לחלוטין לצבע המוגדר המדויק מתוצרת הנתבעת והמכונה כחול A124(להלן: " הצבע").

            התובע רכש לטענתו את הצבע A124מתוצרת הנתבעת וצבע בו את חלקו התחתון של ההיכל (58 מ"ר של קיר בשתי שכבות ב- 5 גלון).

            לטענת התובע, לאחר שהוא והפועלים שלו צבעו את כל החלק התחתון של היכל המוסיקה בצבע A124בשתי שכבות, התברר לו שהצבע היה פגום וכתוצאה מכך נוצרו הבדלי צבע בין החלק העליון של היכל המוסיקה (החלק שלא נצבע ע"י התובע) לבין החלק התחתון באופן שהבדלי הצבע קיימים לכל אורך ורוחב הקיר שצבע.

            בעקבות תלונה של המזמינים, נאלץ התובע לטענתו, לצבוע על חשבונו (עלות הצבע הנוסף, עלות שכרם של הפועלים וזמנו של התובע) את חלקו התחתון של ההיכל בשכבה נוספת של צבע A124, ואולם גם לאחר צביעה שנייה של החלק התחתון של ההיכל עדיין היו הבדלי צבע בין החלק התחתון לחלק העליון של ההיכל.

            בשלב זה, לטענת התובע, הועלו כלפיו טענות קשות מצד מפעילי היכל המוסיקה, והתובע נאלץ לצבוע מחדש את כל ההיכל (חלק עליון ותחתון) בצבע A124שרכש.

            לטענת התובע, צביעת חלקו העליון של ההיכל קשה ומסוכנת יותר מצביעת חלקו התחתון ואורכת זמן רב יותר בשל גובהו של ההיכל.

            גם לאחר צביעת כל ההיכל התברר לתובע, לטענתו, כי קיימים הבדלי צבע בין החלק העליון לחלק התחתון, והוא פנה בתלונה לנתבעת. לטענתו, לאחר אינספור פניות ותלונות, כשהנתבעת ונציגיה מסרבים להתייחס לטענות התובע ולסייע בפתרון הבעיה, שלחה חנות הום סנטר בה נרכש הצבע, יועצת צבע מטעמה אשר הגיעה להיכל המוסיקה וראתה את הבדלי הגוונים ואישרה באופן חד משמעי כי הבדלי הצבע נובעים משימוש בצבע פגום מתוצרת הנתבעת. לכן החליטה יועצת הצבע לתת לתובע פח צבע גדול לצביעה מחדש של כל ההיכל.

            לטענת התובע הוא ביצע פעם נוספת צביעה של כל ההיכל, ללא קבלת תשלום בגין צביעה זו.

2.         לפיכך הוגשה ע"י התובעת תביעה זו לפצותו בגין אובדן ימי עבודה שלו ושל פועליו ועלויות רכישת פחי הצבע, בזבוז זמן עבודה כתוצאה מפניות חוזרות ונשנו לנתבעת וכתוצאה מהתמודדות קשה עם מפעילי היכל המוסיקה, ופגיעה במוניטין שנגרמה לו כתוצאה מהפצת המקרה ע"י גורמים בהיכל המוסיקה. על מנת להיכנס בגדר סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות העמיד התובע את נזקו על סך של 16,700 ש"ח (וכן הוצאות שנגרמו לו בניהול ההליכים המשפטיים).

3.         לטענת הנתבעת, חרף כל הזדמנות שניתנה לתובע להוכיח את תביעתו, תוך קביעת מועדי הוכחות נוספים, לא עלה בידו להוכיח את טענותיו, ודין תביעתו להידחות.

            לטענתה, הבדלי הצבע העולים מצילומי ההיכל יכולים להיגרם גם מעבודת צביעה  בלתי מקצועית ע"י התובע, בין אם בעקבות הכנה לא נכונה ובין אם בצביעה לקויה, דבר שאושר ע"י השמאי מטעם התובע. לטענת הנתבעת לא הוכיח התובע כי הוא צבעי מקצועי כטענתו, ואף לא את איכות עבודתו.

            בנוסף טוענת הנתבעת כי צביעה על צבע ישן, כפי שהיה בהיכל, אינה מביאה לאותן תוצאות. יתר על כן, וכפי שעולה גם מהעובדות הנטענות ע"י התובע, צביעת קירות צבועים בחלקים לא מביאה לתוצאה אחידה. רק לאחר שהתובע צבע את כל האולם בצביעה אחת עם הצבע שסיפקה לו הנתבעת, הוא הגיע לתוצאה אחידה.

            הנתבעת אף טוענת כי מאחר ומדובר בקירות שנצבעו לפני זמן רב, היה על התובע לנקוט אמצעי זהירות ולהכין את השטח לצביעה חדשה. התובע לא הוכיח כי הכין את השטח לצביעה חדשה כך שלא ייווצרו צבעים שונים.

            כמו כן טוענת הנתבעת כי התובע לא הוכיח שהצבע שהיה על הקיר היה צבע של הנתבעת, וכי צבעים של חברות שונות בהכרח יתנו גוונים שונים. כל טענתו של התובע היתה כי הוא ניסה להתאים את הצבע שעל הקיר לאחד הצבעים המופיעים במניפת הצבעים של הנתבע, ללא קשר לזהותו של יצרן הצבע שהיה על הקיר. לטענת הנתבעת התובע הוא שהתאים בין הצבע שעל הקיר לצבע שבמניפה ללא התייעצות בנתבעת, ואל ניתן להשית עליה אחריות לטיב ההתאמה שביצע התובע. לטענתה היה על התובע להתייעץ עם הנתבעת המפעילה טלמסר לייעוץ שוטף ללקוחות וכן אתר אינטרנט בו ניתן לשאול את מומחי הצבע של הנתבעת שאלות.

            לטענת הנתבעת אף לא הוכח ע"י התובע כי כל הצבעים שרכש היו מתוצרת הנתבעת שכן בחשבונית מיום 15/8/2002 שהגיש, אין פירוט של הצבעים והגוונים שנרכשו. יתר על כן, אחת החשבוניות שהגיש התובע, מועדה (7/8/2002), מועד שהוא קודם למועד מסירת העבודה נשוא התביעה לידי התובע (10/8/2001). יתר על כן, לטענת התובע כמות הצבע שרכש עפ"י החשבוניות שהגיש קטנה ביותר, ואין בה די כדי לצבוע כדבעי (2 - 3 שכבות) את קירות האולם בשטח של 250 מ"ר. אם ביצע התובע מריחה של שכבת צבע אחת, ישתקפו צבעי התשתית דרך הצבע ומראהו לא יהיה אחיד מבלי שישנם הבדלי גוון בצבע.

            התובע לא הוכיח כי הצבע של הנתבעת היה פגום.

            הנתבעת התנגדה להרחבת חזית כאשר לראשונה במהלך ההוכחות טען התובע כי הבדלי הגוון נבעו מאי ניקוי נכון של המכונות אשר גרמו להתייבשות הצבע וסתימה של הפיטמה וכתוצאה כמות הטיפות לא היתה זהה לגוון הנדרש. כמו כן טוענת הנתבעת כי טענה זו לא הוכחה ואף הופרכה בעדותו של דאוד אבסררי, העובד בערבוב צבעים בחנות בה רכש התובע את הצבע, ואשר הוזמן לעדות ע"י התובע.

            כן מתנגדת הנתבעת להרחבת חזית בכך שהתובע העיד בניגוד לאמור בכתב התביעה כי אינו טוען שהצבע לא תקין אלא שהנתבעת פעלה ברשלנות.

            כמו כן טוענת הנתבעת כי התובע לא הביא עדים רלבנטים. התובע לא הזמין בדיקה של הצבע שהיה בפחי הצבע ועל הקיר על ידי מומחה, ולא את נציגת הום סנטר שעפ"י טענתו הראשונית הגיעה למסקנה שצבע פגום (ועפ"י טענתו המאוחרת הגיעה רק למסקנה שיש הבדלי גוונים). כמו כן לא הביא התובע עדות כלשהי של מנהלי ההיכל לכך שנדרשה צביעה חוזרת של ההיכל, לתלונותיהם ולכך שהתובע לא קיבל שכר על צביעות חוזרות ונשנות.